ייעוץ ארגוני





שותפות בעסקים – הלילה שאחרי החתונה

יום שלישי, מרץ 23, 2010 @ 01:03 AM Author: webmaster

גדלנו על ברכי האמירה כי " טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד", עובדה שאולי מסבירה את הלחץ לקראת גיל שלושים בתרבות המערבית ותיוג הרווקות כאומללות צרופה. לאחר "לחץ מאסיבי מתון" מצד מרבית נכבדי העדה, יוצא גיבורנו לתור לו אחר אישה. בדרך ייסורים ומלאה תלאות, לאחר מספר דייטים שהיו לסיוט בלהות, נמצאה סוף סוף אשת החלומות – ומשם מגורים משותפים וחתונה, "הפי אנד" לנכבדי העדה, אך זוהי בעצם רק נקודת ההתחלה.

כך גם הדבר בשותפות עסקית – אופוריה והתאהבות קלה, אופטימיות וציפייה. אומנם במקרה זה לאחר פתיחת התיק במע"מ לא נזכה לקבל צ'קים שמנים מן המשפחה שיכסו את הוצאות המאורע, אך בהחלט נזכה לחוות זוגיות עם שותפנו למסע, לטוב ולרע.

מרבית השותפים שפגשתי נושאים עמם סיפור רומנטי מלא התלהבות שמתאר את רגע ההכרות– "פגשתי אותו בלימודים לתואר השני, הוא נראה לי בחור רציני, והיתה בינינו כימיה נפלאה, מהרגע הראשון הרגשתי שעליו אני יכול לסמוך ואז התחלנו, מה שנקרא, לצאת קבוע…", ולאחר ששניהם פורצים בצחוק פרוע, הם תמיד מוסיפים ואומרים כמגלים תגלית גדולה: "אנחנו ממש רציניים, זה כמו חתונה". אז הניצוץ הראשוני הוא בהחלט חשוב, אבל לא זו המהות – שכן הידלקות ניתן לסיים בסטוץ, אך כשיורדת ההתלהבות ופתאום מגלים את הרגליו הפחות מרנינים של בן הזוג, אז ניתן להתחיל לדבר באמת על הזוגיות.

בימי רווקותי המשמימים נתבקשתי להגדיר את ה"אני מאמין" שלי לגבי זוגיות שוב ושוב, עד שלבסוף כדי לא להטריד את מוחי, אשר עסק בעיקר בשאלה מתי יסתיים המפגש, הכינותי מראש "שליף" המאגד בתוכו את עיקר תובנותיי בנושא: זוגיות אידיאלית היא כזו המאפשרת התפתחות לצד הנוחות, עבודה קשה ותעוזה להסתכל במראה שמציב מולך בן זוגך – כך הנני מדקלמת ומאמינה.

ובכן, גם שותפות עסקית מוצלחת מבוססת על אותם עקרונות בדיוק. שותפות המאפשרת לכל אחד מן השותפים לבטא את העוצמות הקיימות בו, זאת לצד התמודדות עם הפערים ו"ההזדמנויות לשיפור" (מינוח יפה יותר לחולשות) של כל אחד מהם. וכן, גם כאן דרוש לא מעט אומץ ותעוזה להסתכל במראה ובהשתקפותך במשקפי השמש של בן זוגך.

לצד התיאורים האידיליים של קבלה, תמיכה ושיפור תמידי, נשאלת השאלה איך הדברים נראים בפרקטיקה, איך באמת ניתן לעבוד על מערכת היחסים הזוגית במסגרת העסקית, כך שנפיק את המרב מהפוטנציאל הקיים.
אז, להלן מספר כללי אצבע שהייתי ממליצה להטמיע בתהליכי שותפות בניהול עסק:

הכר בערכו הסגולי של שותפך ותרומתו הייחודית לעסק. חשוב לזכור כי לא ניתן (ואף רצוי מאוד שלא) למדוד ולהשוות בין שעות ההשקעה של כל אחד מן השותפים. לעיתים ישנו שותף אשר חזק יותר בעבודת השטח ובביצוע המשימות, בעוד שותף אחר מביא עמו קשרים אישיים וקסם אישי, ובכך תורם להרחבת העסק ושיווקו. אין ספק כי עליך לשאול את עצמך האם ה"עסקה" משתלמת לך באופן כללי, ועד כמה ערכו הסגולי של שותפך תורם להתפתחות העסקית, אך חשוב להסתכל על התמונה בכללותה ולהימנע ממדידה חד ערכית (סך שעות מושקעות לדוגמא). שאל עצמך עד כמה יכולת לעשות את אותו הדבר לבדך? אלו יתרונות טמונות בשותפך שלא קיימים בך?

וכן, הכר גם בערכך וזכור את ייחודך. סביר להניח כי הנך רואה מספר חוזקות שיש לשותפך, ולתחושתך ייתכן ואינן נמצאות בך, שהרי זהו פעמים רבות המניע "לחתום על הכתובה". באופן טבעי, בני אדם פועלים כיצורים רציונאליים ושואפים להשיג כמה שיותר בסך הכולל (כן, גם כשאנו טוענים שאנחנו כאן בשם האהבה) ולכן סביר להניח כי אנו מעריכים את יכולותיו של שותפנו לתרום לקידום העסק, ולהוות פרטנר חיובי למסע. לצד זאת לעיתים מתקיים תהליך בו אנו ממעיטים בערכנו, ומתוך תחושת חוסר ביטחון מאפשרים לשותף להוביל ולנצח לבדו על התזמורת. בכך בעצם הננו מובילים תהליך של אין אונות – חסרה הפריה הדדית, וכוחה האמיתי של הזוגיות אינו מתקיים. אם כן, זכור כי הסיבה שבגינה שותפך בחר בך, היא בשל היותך אתה – ועל כן עליך להמשיך לבטא עצמך גם אם (ואולי בעיקר) עמדתך שונה מעמדתו של שותפך.

משפחה, בית ילדים – חזון וערכים. אנו באים מבתים שונים, ובדרך כלל לכל אחד מאיתנו חזון וערכים שונים. ייתכן כי שני בני הזוג מאמינים באל אחד, אך לכל אחד הגדרה שונה למהי הדרך הטובה לביטוי האמונה. האחד דוגל בבית פלורליסטי עם נגיעות רוחניות, בעוד עבור השני זוהי פריצות לכל הדעות. אם כן, חשוב להבין מהי המטרה והאם ניתן לגבש ממנה זהות אחת אחידה? האחדות בהגדרה חשובה לצורך ניתוב המאמצים בפיתוח עסקי המקובל על שני הפרטנרים – אם לכל אחד חזון אחר, כמובן שגם הדרכים להשגתו שונות – דבר אשר יגרום לבזבוז משאבים ואנרגיה בתהליכי ניהול העסק. אין הדבר אומר כי עליכם לוותר על שאיפותיכם וחזונכם האישי, ההפך הוא הנכון, עליכם לתאם ציפיות ולומר באופן ברור כי זהו המקום אליו אתם שואפים. מתוך התדיינות זו, נסו לגבש חזון אחד כללי אשר יענה לציפיות של שניכם בנוגע לשותפות ולעסק.
כמו כן, חשוב להבין מהם הערכים הנמצאים בבסיס העסק (כגון יושרה, מצוינות וכד'), שכן במידה ואלו לא מגובשים וברורים, חסרונם מורגש כלפי פנים (יחסים בין דרגים ניהוליים, בין העובדים ובין העובדים להנהלה) וכן כלפי חוץ (בין החברה ללקוחותיה וספקיה). כדי להמחיש את הנקודה, נחזור למטאפורה ונאמר כי עבור ילדים חוסר אחידות ב"אני מאמין" של הוריהם, יוצר סדק בזהות. אומנם עבור הילדים אין ברירה אלא להתמודד עם אותו סדק, ולהחליט בחייהם הבוגרים האם הנם פלורליסטים רוחניים או אורתודוקסים קיצוניים, אך בעולם העסקים לקוחותינו אינם סבלניים כלפי תהליכי גיבוש זהות במקום בו הם משקיעים את כספם, אלא מחפשים את המקום של הנוחות. אם כן, הבינו יחדיו מהו המקום אליו אתם שואפים, ומהו ה DNA של העסק שלכם –מהם הערכים החשובים ביותר על פיהם תנהלו ותתנהלו.

מי מוריד את הזבל, ומי על הכלים? – חלוקת תפקידים יום יומית גוזלת זמן רב יותר מביצוע הפעולה עצמה, הננו משקיעים זמן רב בהאצלת סמכויות ובחשיבה מי יעשה מה, מתי ואיך. זהו גזלן אנרגיה ידוע אשר מוביל לחוסר אפקטיביות בשותפות. לעיתים ישנה תחושה כי במידה ושניכם תשקיעו את מרב כוחכם בכל המשימות הנדרשות תפיקו את הטוב ביותר, אך בפועל זוהי אשליה המובילה לשחיקה של שני הצדדים ובזבוז זמן ומשאבים. בנוסף לכך, חוסר חלוקה של המשימות יוצר תלות בין השותפים למשימה, ודורש לעיתים עבודה בו זמנית, בעוד חלוקת המשימות מאפשרת מרחב וניהול זמן אישי בהתאם לקצב ולמצב הרוח של כל אחד מכם.
לפיכך, הגדירו סמכויות וחלקו תפקידים – כך תפיקו את מרב הפוטנציאל הטמון בשניכם.

קבעו עיתים לתורה, או לחילוניים שבינינו קבעו "דייט שבועי". לרבים מאיתנו ישנה נטייה להתעסק במשימות השוטפות והיום יומיות ולדחות משימות אשר מטרתן לקדם את העסק לטווח הארוך. כך, העסק ממשיך להתנהל במקום להיות מנוהל, וכמעט ולא מוקדש זמן לפיתוח עסקי, שיווק וכד'. על כן, הגדירו לכם זמן איכות אותו תקדישו לנושאים המוגדרים כחשובים לפיתוח העסק ולקידום האסטרטגיה העסקית. כמו כן, בזמן מוגדר זה תוכלו להבהיר מתיחויות כאלו או אחרות אשר צפות באופן טבעי בעבודה השוטפת ביניכם. שימו לב כי עליכם לנהל פגישות אלו בהקפדה יתרה, ולהימנע ככל הניתן מעיסוק בעדכונים שוטפים שלא רלוונטיים למטרות המפגש שהוגדרו.

"זה לא אתה, זה אני" – זוכרים את התירוץ הזה?, לזוגות רבים ישנה נטייה לשכוח אותו עם השנים – וחבל, פתאום הביטוי ההפוך – "זה לא אני, זה אתה" הופך לנפוץ יותר ויותר. הנוחות בתוך הזוגיות מאפשרת לנו להאשים את בן זוגנו בגירעונות, תרתי משמע, אך בזוגיות כמו בזוגיות – שנינו רוקדים, שנינו אחראים. אז, זכרו גם בחלוף השנים להסתכל פנימה, כל אחד לעצמו, ולבחון ראשית מה ניתן לשפר בהתנהלותכם האישית. ייתכן מאוד כי מה שמכעיס אותך בהתנהלותו של שותפך, קיים גם בך ומכאן הקושי להתמודד ולהכיל תכונה זו. ובכן, עשה רשימה כיצד אתה מתכוון לשפר ולהתייעל, ואז פתח בשיחה שמטרתה מציאת דרכים להתמודדות עם אותה תופעה. תמיד התחל בך עצמך.

אם את כבר במטבח – אז מה הבעיה גם להכין עוד מנה וקינוח?. כמה פעמים שמעתם קולות מהמטבח (בדרך כלל נשיים – ויסלחו לי הגברים מהעידן החדש): "אם אני לא אעשה, אז מי יעשה?", והתשובה: "אם את לא תעשי, יהיה לנו מקום והזדמנות לעשות". אם אתם תעשו ותרטנו – אתם תמשיכו לעשות ולרטון. לפעמים אנחנו תופסים יותר מדי מקום, אומנם מקטרים אבל עושים. לפעמים צריך לפנות מקום ולאפשר גם לצד השני לעשות, לאפשר לצד השני לקחת אחריות. כשיש מישהו שדואג ועושה, אז נראה שהכל תחת שליטה – "זה פשוט בגלל שהיא אוהבת להיות במטבח", אך בפועל מתחת לערימת הסירים ישנו מירמור שמצטבר. גם כאן, בעסקים, חשוב לדעת להשאיר מקום לעשייה של האחר במשימות שהן מעבר לחלוקת התפקידים הבסיסית עליה דנו.

אם הגעתם עד לכאן, סימן שאתם בדרך לזוגיות נכונה – שכן הקשבה ורצון ללמידה הם הבסיסים החשובים בדרך להצלחה. שותפות שאינה מטופחת תוביל לתסכול, ירידה בתפוקה ולבסוף אף לקריסה של העסק. לעומת זאת, שותפות המבוססת על העקרונות שהוצגו לעיל, אשר בבסיסם כבוד הדדי, תצליח לייצר סינרגיה, דהיינו, צירוף של אנרגיות המוביל לצמיחה.
אז, אם כבר חותמים על כתובה, מחליטים לוותר על חיי רווקות ולהשקיע בזוגיות, עשו זאת בצורה נבונה. עד כאן לגבי זוגיות, ולא נותר אלא לתהות על מורכבותה של שלישייה.