ניהול שינוי במציאות כאוטית

כשהברבור השחור כבר כאן: בניית חוסן ארגוני וניהול שינוי במציאות כאוטית

ארגונים נוטים לחשוב על משברים כאירועים חריגים, "תקלות" זמניות בדרך לשגרה. המציאות של השנים האחרונות מערערת את ההנחה הזו מן היסוד: הבלתי־צפוי הפך לשכיח, והשינוי הפך למצב הצבירה הקבוע.

המושג "ברבור שחור", שטבע נאסים ניקולס טאלב, מתאר אירועים נדירים, בלתי צפויים ובעלי השפעה דרמטית – כאלה שמשנים את המציאות מקצה לקצה, אך כמעט תמיד אינם נראים מראש. הטענה המרכזית של טאלב אינה שחסר לנו ידע, אלא להפך: אנחנו סובלים מעודף ביטחון בידע הקיים, ומהנחה סמויה ומסוכנת שהעתיד ימשיך להיראות בדיוק כמו העבר.

הקיבעון המחשבתי שהפיל ענקים

ההיסטוריה הארגונית מלאה בדוגמאות של חברות ענק שנפלו לא בגלל חוסר בטכנולוגיה, אלא בגלל עיוורון לשינוי:

• קודאק: לא כשלה בגלל העדר טכנולוגיה (היא פיתחה את המצלמה הדיגיטלית הראשונה!), אלא משום שהייתה שבויה בתפיסת ערך מיושנת של "מכירת סרטי צילום".

• נוקיה: לא נפגעה מהיעדר חדשנות, אלא מקיבעון מחשבתי סביב זהות ארגונית וביטחון מופרז בכוחה.

• בלוקבסטר: לא קרסה רק בגלל נטפליקס, אלא בגלל הנחה שגויה ועמוקה לגבי אופן הצריכה של לקוחותיה.

בכל המקרים הללו, הנתונים היו קיימים על השולחן. מה שלא היה קיים הוא חוסן ניהולי שמאפשר לערער על הנחות יסוד בזמן אמת ולשנות כיוון.

הברבורים השחורים שלנו – כחברה וכמדינה

הקורונה הייתה הברבור השחור העולמי – אירוע שטלטל מערכות בריאות, כלכלה, עבודה וניהול, והבהיר עד כמה המודלים העסקיים שלנו אינם חסינים.

עבורנו כישראלים, ה-7 באוקטובר היה רגע של התעוררות כואבת מפרדיגמה. התעוררות מהנחה עמוקה – כזו שאפילו בסיוטים לא דמיינו שתתערער – בדומה למה שקרה במלחמת יום כיפור. זה לא היה רק אירוע קיצון, אלא קריסה של תפיסת מציאות שנראתה מובנת מאליה.

אירועים בסדר גודל כזה אינם רק "משברים נקודתיים". הם רגעים שבהם מתברר עד כמה הוודאות שעליה אנו נשענים – אישית, ניהולית וארגונית – היא שברירית.

המעבר משליטה להסתגלות: האתגר הניהולי החדש

בעולם כזה, השאלה הארגונית כבר אינה "איך נחזור לשגרה?", אלא: איך ממשיכים להוביל, לקבל החלטות ולתפקד כשהשגרה עצמה אינה יציבה?

זהו מעבר תפיסתי חד:

• מתפיסת ניהול המבוססת על תכנון, שליטה וודאות.

• לתפיסה המבוססת על הסתגלות, שיקול דעת ויכולת "החזקה" אנושית גם כשהתמונה חלקית.

מה עושים בתכל'ס? פיתוח מיומנויות הליבה החדשות

בתהליכי ייעוץ וליווי ארגוני שאנו מובילים, המיקוד אינו בניסיון יומרני לנבא את האירוע הבא, אלא בבניית יכולת ארגונית לפעול גם כשמה שקורה חורג לחלוטין מהתכנון המקורי.

העבודה מתמקדת בפיתוח חשיבה מחוץ לקופסה – לא כתרגיל קריאייטיב, אלא כמיומנות הישרדותית:

• לערער על הנחות עבודה "שקופות" ומובנות מאליהן.

• לשאול שאלות קשות שלא נשאלו עד כה.

• להחזיק בראש יותר מתרחיש אחד בו־זמנית (גמישות מחשבתית).

במקביל, אנו עובדים על חיזוק מיומנויות מפתח הקריטיות למציאות המשתנה:

1. קבלת החלטות בתנאי אי־ודאות: איך מחליטים כשחסרים נתונים?

2. חוסן ניהולי ורגשי: תפקוד תחת עומס מתמשך.

3. הובלת אנשים בתוך סערה: יצירת ביטחון פסיכולוגי לצוות.

4. שמירה על רציפות תפקודית: מיקוד בשגרה ובמטרות גם תחת אש.

סיכום: הברבור השחור לא ייעלם

ארגונים אינם חסינים ממשברים, אך בעבודה מודעת הם הופכים לפחות שבירים (Antifragile). הם מגיבים מהר יותר, משתתקים פחות, ומסוגלים להמשיך לפעול גם כשהמציאות משתנה שוב.

במציאות הנוכחית, ובמיוחד בישראל, הברבור השחור הפך מדפוס נדיר לדפוס חוזר. היתרון הארגוני שלכם לא יגיע מהיכולת לנבא את העתיד, אלא מהיכולת לבנות חוסן, לפתח מנהיגות ולפעול גם כשהתכנון מתערער. זו אינה שאלה של טכנולוגיה, אלא שאלה של חשיבה, הנהגה ורוח אנושית.